התארגנות ללמידה מהבית בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מרקע סוציואקונומי נמוך


עתות משבר וחירום בהן מערכת החינוך עוברת ללמידה מהבית מדגישות את הפערים בין ילדים משכבות מבוססות לילדים מרקע כלכלי-חברתי נמוך כפי שבאים לידי ביטוי בנגישות טכנולוגית ובסביבת הלימודים - אוריינות דיגיטלית של ההורים, הפניות שלהם לסייע ללמידה ומרחב הלמידה.
כיצד הופכים את הלמידה מהבית למשמעותית ונגישה לכלל התלמידים? מסמך זה מציע כיוונים מעשיים המתמקדים בשתי שאלות מפתח: כיצד לתמוך בצוות החינוכי בתהליך שינוי דרכי ההוראה, וכיצד לשמור על המרקם האנושי והחברתי של בית הספר והקהילה.



מבוא

בימים אלו, צוותי חינוך רבים בעולם ניצבים מול אתגרים חדשים ומורכבים בדרכם לעצב חוויות למידה איכותיות ומועילות לתלמידיהם, הנמצאים בבתים. לצד האתגרים הללו ראוי לשים לב לאתגר גדול נוסף:  עם סגירת בתי הספר, ילדים החיים בסביבות מבוססות ימצאו הזדמנויות חדשות ללמידה - אם באופן עצמאי ואם בעידוד ובתמיכת הוריהם ומבוגרים אחרים בחייהם. לעומתם, ילדים החיים בסביבות של עוני ומצוקה  חשופים לאין שיעור פחות להזדמנויות למידה מעשירות בסביבה הביתית ובמקרים רבים הוריהם אינם פנויים או אינם יכולים לתמוך בלמידתם.

המשבר שאנו חווים כעת מדגיש את הפערים ואי השוויון בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט. המשבר חושף את הפערים כפי שהם באים לידי ביטוי בנגישות הטכנולוגית הנדרשת ללמידה בבית[1] ובפערים בסביבת הלימודים:  אוריינות דיגיטלית של ההורים, פניות, מרחב תומך למידה בבית וסביבה עשירה ופוריה, מקוונת ושאינה מקוונת.

בעת הזו, טוען אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון ה-OECD, הנצחת התפיסות והגישות  שלנו להוראה כפי שאנו מכירים אותה בכיתות, לא תאפשר לבתי הספר לתת מענים הולמים לצרכי השעה[2].


אתגר ההוראה והלמידה בבתי ספר המשרתים תלמידים מרקע מוחלש גדול שבעתיים. כדי שישרתו היטב את התלמידים, לא די שמורים יעתיקו את אופן ההוראה, הלמידה והציפיות מן הכיתה אל הלמידה המקוונת. תחת זאת, עליהם למצוא מענים חדשים  לאופן שבו תלמידים לומדים, לתכנים הרלוונטיים ולניהול הקשר עימם.


מערכות חינוך בעולם כולו לומדות כעת כיצד לייצר את ההתאמות והשינויים הנדרשים ללמידה משמעותית ואפקטיבית המתרחשת בבית, הרחק מבית הספר. זהו מסע של התנסות ולמידה הדורש אומץ, העזה, יצירתיות ופריצת גבולות. צוותים בכל העולם, וגם כאן בארץ, מותחים את הגבולות של עצמם ושל תפיסות מוכרות של הוראה ולמידה. אנו מזמינים אתכם להעז ולנסות גם.

השאלה הגדולה הרובצת לפתחם של צוותי החינוך היא שאלת האיך. איך להפוך את הלמידה מהבית לאפקטיבית, משמעותית ולא פחות חשוב מכך - אפשרית; אפשרית למורים ואפשרית לילדים ולמשפחות. כדי להתחיל ולענות על השאלה הגדולה הזו ריכזנו במסמך זה כיווני פעולה ופרקטיקות מומלצות. חלק מן הפעולות המופיעות כאן ניתנות ליישום מהיר וחלקן יידרשו היערכות וחשיבה משותפת ויישומן יקח זמן.


בתהליך החשיבה מחדש על הלמידה מהבית אנו מציעים להתמקד בשתי השאלות האלו: 

  1. כיצד נוכל לתמוך וללוות את הצוות בתהליך שינוי תפיסת הלמידה?
  2. כיצד נשמור על הרקמה האנושית-חברתית של בית הספר והקהילה?


כפי שנראה מיד, לשתי השאלות הללו ביטויים מעשיים בארבע זירות מרכזיות של בית הספר. פעולה מוצלחת בזירות אלה עשויה להשפיע גם על הזירות הנוספות.

מנהיגות בית ספרית

בעתות משבר מנהיגים צריכים לזנוח את התפיסה הרווחת שתגובה מסוג top-down תייצר יציבות. במשברים המאופיינים בחוסר ודאות מנהיגים מתמודדים עם בעיות לא מוכרות ולא לגמרי מובנות. נדרשת עבודת צוותים שתצמיח את היזמות והמענים הנדרשים כעת. צוותים אלה יאספו גם את הנתונים שיאפשרו  למידה מתוך ההתנסות ושיפור המענים[3]. דווקא בעת הזו חשוב שמנהיגים בית ספריים יעודדו את אנשי הצוות לעבוד בשיתוף פעולה, יגלו יזמות ויצרו את התנאים הנדרשים לשם כך.

אתגר נוסף שעל המנהיגים להתמודד עמו הוא הצורך לעזור למורים לשמור על איזון בין הבית לעבודה. עם המעבר ללמידה מהבית, עברו המורים לעבודה מהבית. בחלק מהמקרים הילדים שלהם עצמם נמצאים בבית. הצורך להמציא מחדש את מעשה ההוראה, השימוש החדש והאינטנסיבי במדיום המקוון והמתח הכללי הנובע מהמגפה, יוצרים עומס גדול על המורים ומפרים באופן מוחלט את האיזון בין הבית והעבודה. תשומת לב לעקרונות הפעולה הבאים יכולה לתמוך בבנייה מאוזנת מחודשת של הגבולות הנדרשים בין בית ועבודה.


שמרו על קשר עם הצוות

  • אתרו צרכים מקצועיים ורגשיים של הצוות והציעו מענים על פי הצורך:
    למידת כלים ללמידה מרחוק, תקשורת מקרבת לשיחה עם הורים, שיחות של הצוות עם היועצת ועוד.
  • שמרו על קשר יומי עם אנשי הצוות:
    בימים של ריחוק חברתי, חרדה ואי ודאות חיוני לדאוג לרקמה החברתית של קהילת בית הספר.


הגדירו שגרות וסדירויות

  • הגדירו סדירויות שיתנו מענים אפקטיביים לצוות:
    כך למשל, ישיבות צוותים לפיתוח של יחידות לימוד ומשוב עמיתים, הדרכות בקבוצות קטנות, ליווי פרטני ויישיבות מליאה. לוח המפגשים צריך להיות ברור וידוע לכולם מבעוד מועד.
  • דאגו למסגרות של שיתופי פעולה ועבודת צוות סדירה ושוטפת:
    הצורך להמציא מחדש את ההוראה והלמידה מחייב יותר מתמיד עבודה משותפת של מורים, דווקא בשל הריחוק החברתי. מורים זקוקים לזמן משותף לפיתוח יחידות לימוד, בחינתן, קבלת משוב והערכת הלמידה של התלמידים. מתודות לעבודת צוותים ניתן למצוא באתר השקפה-מורים מובילים.
  • קיימו למידת עמיתים שיטתית:
    שיתוף אקראי בחומרים ורעיונות הוא טוב, אבל לא יוכל לענות על האתגר המקצועי איתו המורים מתמודדים כעת. זה הזמן ללמידת עמיתים שוטפת, מובנית ושיטתית, שתאפשר למורים להיעזר האחד בשני באופן חברי וביקורתי. צוותים שיצליחו לפתח עבודה שכזו יצליחו לתמוך בכל התלמידים שלהם. אל "תדברו על" - הביאו את המשימות והתוצרים של התלמידים וביחנו אותם יחד. חשבו מה המגבלות שלהם וכיצד אפשר לשפר אותם.
  • חלקו את העבודה באופן מאוזן בין המחנכות והמורות המקצועיות:
    שלבו את המורים המקצועיים הן בשמירה על הקשר עם התלמידים והן בתמיכה בלמידה מהבית. דאגו כי למורים המקצועיים תהיה גישה למידע הרלבנטי על המשפחות והתלמידים שעמם הם בקשר.


אספו נתונים ועדויות

  • אספו נתונים באופן שוטף על ההתנסויות, כדי שתוכלו ללמוד תוך כדי תנועה:
    למשל: עם כמה תלמידים לא נוצר קשר? כמה משימות כל תלמיד קיבל וכמה הגיש? מי מהמורים מתקשה לעבוד בצוות? מהי התמיכה המקצועית שכל מורה מקבל? כמה משפחות נמצאות במצוקה שדורשת תגובה? השתמשו בנתונים האלה בישיבות ממוקדות עם אנשי הצוות המתאימים כדי לבדוק האם הפעולות שביצעתם מצליחות להביא לידי שיפור וכיצד ניתן להמשיך ולשפרן.


תמיכה רגשית ורווחה של תלמידים

התפרקות והתפוררות הקהילה היא אחת הסכנות הגדולות שהמשבר מזמן לבתי ספר ולקהילות שהוא משרת. הבידוד והריחוק החברתי מאיימים לפורר את המרקם החברתי בתוך בית הספר, בתוך קהילות ובין בתי ספר לקהילה. ההצלחה של ילדים, וביתר שאת של ילדים אשר חיים בסביבות של עוני, תלויה, בראש ובראשונה, ביכולת של המורים לשמור על קשר קרוב עמם ועם הוריהם או מבוגרים משמעותיים אחרים בחייהם. גם מרחוק, בתי ספר צריכים לפתח אופנים וערוצי תקשורת אשר באמצעותם מורים יוכלו להמשיך להיות קרובים לילדים מבחינה חברתית ורגשית.[4]

במקרים שבהם הילדים לא מעוניינים להשתתף בלמידה, חשוב לשמור עימם על הקשר ולא להתמקד רק בלמידה. התעניינו בשלומם בין אם הם לומדים ומשתפים פעולה ובין אם לא. חשוב לא ללחוץ עליהם ולא להלחיץ אותם ואת הוריהם. 


שמרו על קשר קרוב עם הילדים והציעו מענים לצרכים הרגשיים

  • התעניינו ברווחת התלמידים ובשלומם:
    שלבו במסגרת לוח הזמנים מפגשים של קבוצות קטנות לשיח אינטימי, עודדו שיתוף ברגשות, שבחו את התלמידים על מאמציהם ללמוד ולשמור על קשר, שלבו בלמידה חוזקות ותחומי עניין של התלמידים, עודדו תקשורת בין התלמידים לבין עצמם.
  • אם בית ספר מספק בשגרה תמיכה רגשית פרטנית עבור ילדים, מצאו דרך להמשיכה גם בעת הזו באמצעים אחרים.
  • הציעו תכנית חונכות לילדים:
    חונך או אח בוגר שיהיה בקשר קבוע ורצוף עם הילדים יכול לסייע הן לילדים בלמידתם והן במעקב אחר צרכיהם הרגשיים והחברתיים. חונך יכול להציע מגוון פעילויות לשם הנאה ומשחק, כגון קריאת ספר, יצירה, צפייה משותפת בתוכן איכותי. אפשר לגייס לשם כך את חניכי תנועת הנוער מן הקן השכונתי או בני נוער מהחטיבה הסמוכה או מבתי ספר על יסודיים ברשות. ניתן לגייס לשם כך גם אנשים מהגיל השלישי החיים בקהילה ואגב כך לסייע גם לאלו להפיג את הבדידות הקשה שחלקם שרויים בה.
  • עקבו באופן שוטף ושיטתי אחר הקשר עם התלמידים:
    הטיפול בצרכים הרגשיים, מצוקות של התלמידים ומשפחותיהם ותלמידים מנותקי קשר. שנו את דרכי הפעולה בהתאם לנתונים הנאספים.
  • בנו שיתופי פעולה עם הרווחה בהתאם לצורך:
    למרות המורכבות של מערכת היחסים, בדקו איך ניתן להשתמש במשבר הקורונה כדי למצוא הזדמנויות לקדם שיתוף פעולה עם הרווחה: שמרו על קשר עם עובדות סוציאליות המלוות את המשפחות, עודדו משפחות שאינן מטופלות ליצור קשר עם הרווחה, הנגישו שירותי רווחה הניתנים בתקופה זו למשפחות ושלבו את הצוותים הטיפוליים של הרווחה במתן מענה לצרכי המשפחות.

הנחיה (הוראה)-למידה-הערכה

לומדים צעירים מתקשים בלמידה סינכרונית ממושכת הן מבחינה מעשית והן מבחינה רגשית.  יתרה מזאת,  המדיום המקוון אינו מתאים להעברת שיעורים במתכונת המוכרת והרווחת. שנים של התנסות ומחקרים על למידה בסביבות מקוונות מעידים כי ההצלחה בלמידה מתוקשבת טמונה בשילוב בין משימות א-סינכרוניות,  ליווי והנחיה של מורים ובין יחידות למידה סינכרוניות קצרות.[5] [6] [7]

הלמידה מהבית מגדירה מחדש את תפקיד המורה כתומך למידה ומנחה של התלמיד, המתפתח כלומד עצמאי. התחרות על תשומת הלב של התלמידים קשה יותר והיכולת לתמוך בהם בשעה שהם מאותגרים או מתוסכלים מוגבלת. לכן, תהליכי הלמידה שתזָמנו להם צריכים לאפשר יצירתיות ובחירה, להיות מותאמים ליכולות שלהם כלומדים עצמאים ולהתחשב גם באמצעים העומדים לרשותם. יכולותיהם ללמוד באופן עצמאי ישתכללו וישתפרו בהדרגה, כתוצאה מן ההנחיה שלכם. תמיכה והנחיה רצופה תאפשר לכם לגייס את הילדים ללמידה ולהרחיב את המיומנויות שלהם ללמוד לבד.


תכנון ההוראה

  • תעדפו מחדש את מטרות תכנית הלימודים והגדירו את המיומנויות והידע הנדרשים בהתאם למצב:
    זמינות אמצעי הלמידה המקוונים של התלמידים, הערכת מצב התלמידים מבחינה לימודית ורגשית והיכולות של הצוות.
  • צמצמו את המפגשים הסינכרוניים מבחינת הזמן וגודל הקבוצות:
    מומלץ שמפגש סינכרוני לא יימשך יותר מחצי שעה וגודל הקבוצה לא יעלה על חמישה תלמידים.
  • הגדירו מסגרת זמנים ברורה למשימות ולמפגשים:
    מסגרת שתהווה את לוח הזמנים החדש שלכם. פרסמו את לוח הזמנים ועדכנו את ההורים והתלמידים מראש, כך שיוכלו להתארגן לשבוע הקרוב.


חומרי ההוראה

  • פתחו משימות מגוונות:
    משימות המאפשרות לתלמידים יצירתיות, בחירה וגמישות. 
  • נסו לזמן לתלמידים אפשרויות לעבודה משותפת:
    כגון הצגה של תוצרים ומשוב עמיתים  או חשיבה ויצירה משותפת. התלמידים צמאים למפגשים חברתיים ועם הזמן, בהנחייתכם, ילמדו לפתח את צורכיהם החברתיים במצב החדש. גם הם, כמונו המבוגרים, לומדים איך להתנהל בעולם עכשיו.
  • פתחו חומרי למידה מודפסים לכל התלמידים ללא אמצעי קצה:
    חומרי למידה כאלה צריכים לאפשר אף הם גמישות, יצירתיות ובחירה ויש ללוות גם אותם בהנחיה צמודה ובקשר שוטף עם התלמידים.


תמיכה בלמידה

  • השתמשו באמצעים מגוונים לתמיכה פרטנית בלמידה:
    טלפון והודעות סמס הם גם אמצעים חשובים לילדים ולפעמים נוחים להם יותר. אם לילד אין גישה לאמצעי קצה מקוון, קבעו  עם ההורים שעה ביום שבו תהיה לילד גישה לשיחה טלפונית עם המורה. במועדים אלה חשוב לבדוק מה התלמיד מבין, לכוון את למידתו, לבדוק את התוצרים שלו וכיו"ב.
  • חפשו אפליקציות מבוססות טלפון:
    לילדים רבים יותר יש גישה לטלפון סלולרי מאשר למחשב. לכן, אפליקציות מבוססות טלפון יאפשרו ליותר ילדים להשתתף בלמידה. ודאו שהאפליקציות שדרכם מתבצעת הלמידה מותאמות גם למכשירים סלולריים.
  • הקפידו לקבל משוב מהתלמידים:
    מה עובד? מה הם אוהבים? מה מסקרן אותם ללמוד עכשיו? מה היה קשה? מה הם הצליחו לעשות לבד? זכרו שכולנו לומדים ביחד עכשיו איך ללמוד ומה ללמוד. דוגמא למשוב ניתן למצוא כאן. מידע שוטף שתאספו מהתלמידים חיוני כדי להצליח לשפר את יחידות הלימוד שתפתחו עבורם.


שותפות עם הורים וקהילה

הורים הם האנשים החשובים ביותר בחייהם של ילדיהם והם השותפים החשובים ביותר של בית הספר להצלחתו. המשבר שאנו חווים בימים אלה משנה באופן מהותי את ההפרדה הפיזית שאנו רגילים לה בין הסביבה הביתית לסביבה הבית ספרית. אם מורים זקוקים לשיתוף פעולה של ההורים בימי שגרה, הרי שבימים אלו הם זקוקים לה ביתר שאת. צוותי החינוך זקוקים לשיתוף הפעולה של ההורים בהיבטים מגוונים של הלמידה בבית - מהתפעול הטכני עבור דרך יצירת מרחב ללמידה בבית ועד סיוע בלמידה עצמה.

על צוותי החינוך להיות מודעים לכך, שמשפחות אשר חיות בסביבה של עוני ומצוקה ייתקלו במגוון רחב של אתגרים בבואם לתמוך בלמידת ילדיהם. עליהם לצאת מנקודת הנחה שההורים רוצים שילדיהם ילמדו ומעוניינים לאפשר להם סביבת למידה תומכת. על בתי הספר מוטלת אחריות גדולה יותר ליצור ברית עם ההורים, שכן ביחסי הכוחות בינם לבין ההורים הם מצויים בעמדה עדיפה, למרות תחושת החולשה ולעיתים חוסר אונים שצוותי חינוך חשים אל מול ההורים (למפגש מוקלט עם ד"ר מיכל ראזר).

הדרך הטובה ביותר שבה תוכלו לסייע למשפחות בבית ספרכם היא להקדיש זמן רב להיכרות מעמיקה איתם, עם מצבם המשפחתי, ההזדמנויות והקשיים עמם הם מתמודדים. ככל שתהיו בקשר רצוף יותר, תבססו יחסי אמון ותדעו מהם הקשיים והאתגרים המסוימים עמם המשפחות המתמודדות, כך המענה שתציעו להם יהיה מדויק ורלוונטי יותר.


מסדו מנגנונים וסדירויות לשמירה על קשר רצוף עם ההורים

  • פתחו מנגנון לשמירה על קשר יומי עם כל הילדים והמשפחות:
    חלקו את האחריות לשמירה על קשר בין כלל אנשי הצוות (אפשר גם לשתף את הצוות המינהלי) ונסו לשמור על איש קשר קבוע.
  • השתמשו במגוון ערוצי תקשורת:
    שיחות טלפון, הודעות טקסט, דואר אלקטרוני - על פי העדפת המשפחה.
  • הגדירו תפקיד של רכז הורים שמטרתו להתמקד באוכלוסיית ההורים בקהילת בית הספר:
    הרכז בוחן מהם הצרכים של קבוצות ההורים השונות, מנטר קשיים, מתווך אותם לצוות ועוזר לספק להם מענים. לעומת המחנכות והיועצת שמתייחסות לצרכים פרטניים של הורים, תפקידו של רכז הורים הוא לתכלל את כלל הפעולות והמידע העובר בין בית הספר לבין המשפחות ולטייב את מערכת היחסים בין ההורים לבית הספר.
  • עדכנו באופן שוטף את אתר בית הספר על אודות תכנית הלימודים ואירועים מיוחדים:
    נסו להנגיש, את המידע באתר בשפות הרלוונטיות לקהילות הגדולת בבית הספר. היעזרו במתורגמן במידת הצורך.
  • שאלו הורים אם היו מעוניינים להשתתף במפגשי הדרכה ייעודיים ומהם הנושאים שמעניינים אותם.
  • שלחו להורים רשימה של מקורות מידע איכותיים על פי גיל ותחומי העניין של הילדים:
    מוסדות תרבות ומדע רבים מציעים בימים אלו פעילויות מקוונות חינמיות אשר יכולות להעשיר את עולמם ושפתם של הילדים.


מקורות והערות

  1. כך למשל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ב 14.5% ממשקי הבית בעשירון 2 יש שני מחשבים ויותר לעומת 52.5% בעשירון 9; ל 23.4% ממשקי הבית בעשירון 2 יש מחשב-לוח (טאבלט) לעומת 52.9% בעשירון 9; וב 52.1% ממשקי הבית בעשירון 2 יש גישה לאינטרנט לעומת 90.9% בעשירון 9. (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעלות על מוצרים בני קיימה בעשירונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית, לוח 7.8 . פורסם בתאריך 20.8.2019. הנתונים מתייחסים למצב בשנת 2017).
  2. OECD, 2020 (a). A Framework to Guide Education Response to the Covid-19 Pandemic of 2020. Reimers & Schleicher
  3. Leadership in a Crisis: Responding to the Coronavirus Outbreak and Future Challenges, Mckinsey & Company, March 2020.
  4. OECD Education and Skills Today 2020 (b). How Can Teachers and School Systems Respond to the Covid-19 Pandemic? Some Lessons from the TALIS. March 2020.
  5. Eunjyu, Y. (2020). Student-inspired optimal design of online learning for generation Z. Journal of Educators Online, 17(1) 1-11.
  6. Ferri, F., D’Andrea, A., Grifoni, P., & Guzzo, T. (2018). Distant Learning: Open Challenges and Evolution. International Journal of Learning, Teaching and Educational Research, 17(8), 78-88.
  7. Kintu, M.J., Zhu, C. & Kagambe, E. (2017). Blended Learning Effectiveness: The Relationship Between Student Characteristics, Design Features and Outcomes. Intenationa Journal of Educational Technology in Higher Education 14, 7.